מִשְקֶפֶת עולם

אין כל ספק, המשקפת היא העיניים של הצפר וידידתו הנאמנה, אך יותר מכול היא אמורה להעיד על מעמדו של בעליה בהיררכיה הצפרית.

שאלה: מה ההבדל בין קבוצת גברים המתרחצים במקלחת משותפת לבין קבוצת צפרים?

תשובה: גברים במקלחת בוחנים למי יש גדול יותר, צפרים בודקים למי יש מגדיל יותר...

כשרואים חברי קבוצת צפרים עומדים בצוותא ומשוחחים, הרושם המיידי המתקבל הוא שמדובר באנשים נורא ביישנים. הסיבה למסקנה זו נובעת מהעובדה שהם אינם מסתכלים זה לזה בעיניים כי כל צפר וצפר עסוק בבחינת המשקפות של חבריו.

צפרים בסביבתם הטבעית

אין כל ספק, המשקפת היא העיניים של הצפר וידידתו הנאמנה, אך יותר מכול היא אמורה להעיד על מעמדו של בעליה בהיררכיה הצפרית. האמת היא שבפועל קיים כנראה יחס הפוך בין רמת הידע של הצפר לבין מחיר משקפתו. כל הצפרים המנוסים שהדריכו טיולים שבהם השתתפתי, נושאים על חזם משקפת ענתיקה המעבירה מסר של ניסיון, בטחון עצמי וידע. לעומת זאת, אומרים שככל שהאדם קטן יותר, או שככל שאיבר מסוים בגופו זעיר יותר, כך מכוניתו תהיה גדולה ויקרה יותר, ונראה שכלל זה נכון גם לגבי צפרים חובבים ומשקפותיהם.

לטיולים הראשונים הופעתי עם משקפת "בּוּשְנֶל" 50X10 צנועה שקיבלתי כמתנה לפני שנים. עקב המבטים הרחמניים שנעצו הוותיקים בכלי העלוב שלי, רצתי ל"ריקושט" וקניתי משקפת זום המגדילה לעוצמה של פי שבעה עד פי עשרים. נשאתי את כלי הנשק הקטלני הזה על חזי הנפוח מגאווה אך ממבטי הזלזול התהומי שננעצו בי ובמשקפתי הבנתי שפישלתי. כי זאת יש לדעת – לא עוצמת ההגדלה חשובה אלא גורמים כגון: איכות העדשות, הציפוי שלהן, הגז הנמצא בתוך חלל המשקפת ומונע עכירות, אטימות למים ועוד...

שלושה חודשים גלשתי באינטרנט וחיפשתי את המשקפת האולטימטיבית שלא תיאלץ אותי למכור את דירתי, עד שמצאתי אותה. החלק החשוב ביותר בה הוא אמנם רבוע קטן וכחול ששטחו סמ"ר אחד ובתוכו כתוב "ZEISS" ("צָיְיס"), אך יש לה באמת יתרונות רבים על ה"בושנל" הוותיקה. יתרונות אלו באים לידי ביטוי בתנאי אור קשים: למשל כשהשחר עולה או בין ערביים. חבל רק שבשעות אלו אנו כבר באוטובוס והמשקפת נמה את שנתה בנרתיקה המפואר היאה לאצילה שכמותה.

בשני סיורים בלבד הייתי המלך ומסביבי עדת מעריצים עד שהופיע דרור (שם בדוי). בכל תחביב או עיסוק של שעות הפנאי תמצאו תמיד את החובב האובססיבי – זה שמשוכנע שהפעם מצא את ייעודו בחיים ושנכנס לתוכו בהתלהבות חסרת כל מעצור.

דרור דְנן פרץ לקבוצה שלנו עם לא פחות מארבע משקפות: המשקפת הראשונה היא המילה האחרונה בטכנולוגיית המשקפות. יש האומרים שדמות האובייקט הנצפית בתוכה טבעית יותר מהמקור. המשקפת השנייה היא בגודל ובמשקל של טיל המשוגר ממערכת כיפת ברזל ושיעור ההגדלה שלה הוא 60X20. אדם ממוצע המחזיק משקפת כזו יִלְקה ברעד פֶּרקינסוני בידיו, אך דרור איננו אדם ממוצע. הוא נראה כסלקטור בכניסה למועדון תל־אביבי. למקרה שנתעכב בשטח והלילה ירד, יש צורך כמובן במשקפת לראיית לילה וזו כמובן המשקפת השלישית של דרור. והרביעית היא מיני־משקפת הנכנסת לכיס העליון של חולצתו ומשמשת השד יודע לשם מה.

אם כל זה לא מספיק, נוסף למלאי המשקפות הנ"ל יש לדרור טלסקופ שבאמצעותו אפשר לבדוק האם השְרַקְרַק העומד על קנה במרחק חצי קילומטר נושא במקורו יתוש או יבחוש.

נוסף להיותו מצויד טוב יותר ממפקד אוגדה צה"לי נקט דרור בטקטיקה הטובה ביותר למשיכת תשומת לב – הוא לא נתן לאיש לגעת בכלים המפוארים שלו. אני עצמי זחלתי בבושת פנים אל אחורי האוטובוס עם ה"צייס" העלובה שלי... שם הסתתרתי מובס עד שלשמחתי דרור נעלם. לאחר כחצי שנה יודעי דבר סיפרו שראו אותו בקורס לבישול אוכל יפני עם סט סכינים עשויות מחמישים שכבות דקיקות של פלדת אַל חלד גרמנית, בעלות קתות מעץ מהגוני...